הרצאות לארגונים וכנסים
- השפעה ושכנוע בעולם העבודה
- בינה מלאכותית ועתיד התקשורת
- פסיכולוגיה של קבלת החלטות
- תודעה, מידע והשפעה בעידן הדיגיטלי
מומחית לתודעה והשפעה. מסייעת לארגונים, מנהלים ומותגים ליצור תקשורת אפקטיבית בעידן רווי מידע.


אני ד״ר לתקשורת, חוקרת ומרצה בתחומי ההשפעה, הרטוריקה והסטוריטלינג האסטרטגי.
לאורך השנים חקרתי את הדרכים שבהן תקשורת מעצבת עמדות, רגשות והתנהגות, ואת האופן שבו מנהיגים, ארגונים ומותגים יוצרים השפעה בעולם רווי מידע.
במסגרת עבודתי אני משלבת בין מחקר אקדמי לבין עשייה יישומית, ומתרגמת תובנות מחקריות לכלים פרקטיים עבור מנהלים, ארגונים, אנשי חינוך וקובעי מדיניות.
תחומי המחקר והעשייה שלי כוללים תקשורת ושכנוע, שיווק חברתי ובריאותי, לוחמה פסיכולוגית, תודעה והשפעה, ובשנים האחרונות גם את השפעות הבינה המלאכותית על החברה, העבודה והתקשורת האנושית.
פתרונות מותאמים לארגונים, מנהלים ומותגים.
מבחר סרטונים מהבמה, מהאולפן ומהתקשורת.
השפעה אמיתית בעבודה היא לא טריק ולא מניפולציה — היא היכולת לגרום לאנשים לבחור בך, בקול שלך ובעמדה שלך מרצון. בהרצאה נדבר על עקרונות השכנוע שעובדים במציאות עסקית: איך נכנסים לשיחה כשאין לנו סמכות פורמלית, איך מבנים אמון מהר, איך מובילים שינוי בלי כפייה, ואיך מנצחים התנגדויות לפני שהן מתפוצצות. נבחן את הכלים של מנהלי משא ומתן, מובילי דעת קהל ומנהיגים שיודעים להפוך את הווטו לכן. הרצאה פרקטית למנהלים, אנשי מכירות, שיווק וכל מי שצריך לשכנע בלי להתעצבן. משך ההרצאה: 60 דק'



לעמוד מול קהל זה לא כישרון מולד — זו מיומנות שניתנת ללימוד.
בהרצאה נפתח את ארגז הכלים הרטורי: איך פותחים נאום שתופס מהרגע הראשון, איך בונים ארגומנט שלא ניתן לסתור, איך משתמשים בקצב, בהפסקות ובקול כדי להחזיק את הקהל, ואיך מנהלים שאלות מהקהל בלי לאבד שליטה.
נדבר גם על תקשורת בינאישית אחד על אחד — איך מדייקים מסר, איך קוראים את החדר, ואיך הופכים שיחה קשה להזדמנות לקשר.
הרצאה למרצים, מנהלים וכל מי שרוצה שידברו איתו אחרת.
משך ההרצאה: 75 דק׳


המלחמה על התודעה כבר לא מתרחשת רק בשדה הקרב — היא מתרחשת בפידים, בצ׳אטבוטים, בתמונות מזויפות ובתוכן שנוצר במהירות שאין לה שקול.
בהרצאה נדבר על איך בינה מלאכותית משנה את כללי המשחק של ההשפעה והלוחמה הפסיכולוגית: איך מזהים מניפולציה ממוחשבת, איך שומרים על קרקע יציבה של עובדות בעולם של דיפ־פייקס, ואיך ארגונים, מנהלים ומותגים יכולים לבנות תקשורת עמידה שמחזיקה מעמד מול רעש ולחץ.
נדבר על ההבדל בין השפעה ללוחמה פסיכולוגית, ועל האחריות שיש לכל מי שמייצר או מפיץ מסרים היום.
הרצאה חשובה לארגונים, מנהלים, אנשי תקשורת וכל מי שחי בעידן הדיגיטלי.
משך ההרצאה: 60 דק׳

מה הסיפור שלך?
בעולם שבו כולם מדברים וכולם מציעים, הסיפור הוא הדבר היחיד שאי אפשר להעתיק.
בהרצאה נדבר על סטוריטלינג אסטרטגי בעידן דיגיטלי: איך בונים סיפור שמשרת מטרה עסקית ברורה, איך מותאמים את המסר לקהלים שונים בערוצים שונים, איך הופכים נתונים ומידע לרגש ולפעולה, ואיך יוצרים תוכן שאנשים רוצים לשתף — לא רק לצרוך.
נדבר על הבחירה בין סיפור של אינפורמציה לסיפור של טרנספורמציה, ועל האופן שבו סיפור נכון יכול לשנות דעת קהל, לשכנע משקיעים, לגייס עובדים ולהפוך מותג לבלתי נשכח.
הרצאה למנהלי שיווק, תקשורת, מותג וכל מי שמבין שהמידע חשוב — אבל הסיפור הוא זה שנשאר.
משך ההרצאה: 75 דק׳

מחקר יישומי המשלב תיאוריה ופרקטיקה, ומותאם לצרכים של ארגונים, מדיניות וחברה.
חקר המנגנונים הפסיכולוגיים והתקשורתיים המניעים שינויי עמדות והתנהגות, בעולם רווי מידע.
בחינת השפעותיה של הבינה המלאכותית על ייצור תוכן, אמון ציבורי, לוחמה פסיכולוגית ותקשורת.
ניתוח דרכי הנאום, הטיעונים והמסרים הבלתי-מילוליים של מנהלים ודוברים בזירה העסקית, הציבורית והפוליטית.
מחקר הסיפור ככלי לשינוי חברתי: איך סיפורים מעצבים ידע, תחושת מסוגלות והתנהגות בריאותית וחברתית.
האם חיפשתם לאחרונה עבודה ושלחתם קורות חיים? אם כן, איזה מידע על עצמכם בחרתם לכלול?
מחקרים רבים ברחבי העולם מצביעים על כך שתהליך סינון קורות החיים והגיוס לעבודה אינו חף מהטיות — לא רק מגדר או מוצא אתני, אלא גם מראה חיצוני, גובה, ולעיתים, כפי שמצאנו במחקר שלנו, אפילו אושר.
במחקר משותף יחד עם פרופ׳ זאב שטודינר וד״ר אריק שרמן, בדקנו את השפעת איתותי אושר על סיכויי קבלה לעבודה. הממצאים מראים שנשים שנתפסו כמאושרות בשל הקשר לעבודה עצמה — זכו ליותר התעניינות מצד מגייסים.
לעומת זאת, אושר כללי — שאינו בהכרח קשור לעבודה — שיפר את סיכויי הקבלה אצל גברים בלבד.
מה המשמעות של זה? שוק העבודה ״אוהד״ נשים שמצהירות שהן מאושרות מהעבודה, אך אינו מתרשם באופן דומה מאושר שאינו נובע מהקריירה. אצל גברים — התמונה הפוכה.
זו תופעה שראוי לכנותה בשם ״סטיגמת האושר״ — ביטוי נוסף להטיות מגדריות רכות, אך משמעותיות, בתהליכי מיון וגיוס.

כתבה בכלכליסט (21.08.25) המציגה את מחקר ״סטיגמת האושר״ — כיצד איתותי אושר בקורות חיים משפיעים באופן שונה על סיכויי הקבלה לעבודה של נשים וגברים.
לקריאת הכתבה בכלכליסטניתן להשאיר פרטים ואחזור אליכם בהקדם.